פרוייקטים מיוחדים
פרויקטים מיוחדים:
השבעה באוקטובר-
זיו קורן מוכר לכולנו כצלם המלחמות, את זיו פגשתי לראשונה כשהקמתי לו את התערוכה שעסקה במלחמת אוקרינה, תערוכה קשה שתיארה מציאות לא אנושית באירופה, ממש מתחת לאף שלנו. התערוכה הוצגה במרכז פרס וזכתה לסיקור וחשיפה בלתי רגילים.
אולם כל זה התגמד ואף נשכח לאחר ה 7 באוקטובר.
זיו קורן שבאומץ לב וסיכון אישי היה כבר בשעות הבוקר בחזית כמו רבים אחרים ומבלי חשש תוך סיכון אישי אדיר דהר בכבישי העוטף עם מצלמתו ולאחר מכן עם כוחות הצבא עמוק בתוך שטחי עזה בלוויות הקשות ובהמשך גם בתהליך השיקום של חלק מהפצועים.
מתוך אלפי הצילומים נוצרה תערוכה היסטורית שמלווה גם בהרצאה מרתקת.
זיו קורן וצוותו נתנו לי את הזכות לקחת חלק בהקמת התערוכה המרכזית במרכז פרס ולאחר מכן באתרים נוספים שבהם הציגו את התערוכה לתקופות זמן קצרות.
אצל זיו כמו אצל זיו אין חצי עבודה, כל תערוכה צריכה להיות בכל חלל ברמה המוזיאלית הגבוה היותר,
לא כל החללים היו בשלים להקמת תערוכה במרחב הציבורי ולא בכל המקומות היתה תאורה שידעה להאיר נכון את העבודות.
למדנו מהר את האתגר הגדול והמשתנה (מחלל לחלל) וייצרנו לכל חלל פריסת קירות שתאפשר לכל הצופים להרגיש ולא לרגע את עוצמתם של הצילומים והמסר החזק שמעבירים.
בתום כל תערוכה, שטח התצוגה חזר למצבו הקודם ומבלי לפגוע בקירות המבנה/בריצפה או בתיקרה.
עצם יצירת הפתרון הוורסטילי אפשר להציג בכל מקום שנדרש היה את תערוכת הצילום השבעה באוקטובר בצורה ראויה, מקצועית ונכונה.
היית כאן ופתאום-
"הייתה כאן ופתאום.." עוסקת בחללים של מלחמת חרבות ברזל שהיו טרם נפילתם אמנים בתחילת דרכם. התבקשתי לאצור תערוכה שתרכז סיפורים אישיים, עבודות אמנות ותצוגה ראויה.
"קול קורא" שיצא בנושא ברשתות החברתיות הביא אותנו לפגוש משפחות שכולות וסיפורים על חללים שטרם סופרו.
לביא לפשיץ שהיה צלם בחסד עליון, עם אצבע ועיין מדויקות, אמיר לביא, שידע לרשום ולצייר כבר בגיל תיכון כאילו הוא דור שני של רשמים, ענר שפירא שציר ועשה מוסיקה מצוין, איתן רוזנצוייג שבחר להשקיע בציור כמו ב 5 יחידות מתמטיקה ועוד רבים טובים, תומר מזרחי שכתב שירה ולאחר נפילתו שירו הולחן ועוד ועוד. עבודות האמנות, המלל והרישומים הופקו בפורמט גדול, מוסגרו והוצגו בבסיס חיל אוויר בקריה.
The George-
המלון החדש שנפתח בעיצומה של המלחמה הוא לא עוד בית מלון, יש בו הרבה מעבר.
גלריית גורדון הוותיקה בנתה לחדרי המלון ולשטחים הציבוריים קונספט עיצובי שייתן אווירה והשראה הן בחדרים הן במסדרונות ובשטחים הציבוריים.
כל סוג של חדר קיבל עיצוב ייחודי של מגוון עבודות אמנות, המסדרונות שבשונה מבתי מלון אחרים הם בדרך כלל נקיים, קיבלו עבודות אמנות שנתנו ע"ג ובראש כל מסילות היתה תאורת אווירה מיוחדת.
החללים המרכזיים שהולבשו עליהם עבודות אמנות מהשורה הראשונה שינוי את פניהם וייצרו מראה ייחודי, יש לומר בצדק, אירופאי, מראה שלא מוכר לי מאף אשת בתי מלון.
העבודה בבתי מלון מסוג זה הינה עבודה שדורשת גמישות רבה, סבלנות והבנה שאתה לא כינור ראשון, כמוך, שרוצה לעבודה בשקט וביעילות, יש עוד 3-5 בעלי מקצוע שכולם רוצים להגיע לאותה תוצאה.
לשמחתנו, הרגשנו בכל שלבי העבודה שאנחנו חלק ממשהו גדול ושונה שקורה בעיר.
רשות שדות התעופה - נתב"ג-
תערוכת האמנות הכי נצפת בארץ!
מיליונים רבים נוסעים עוברים בנתב"ג בימי שלום במהלך השנה.
לפני כ 8 שנים התבקשתי ע"י רשות שדות התעופה למצוא פתרון תצוגה לתערוכה מתחלפת ( אחת לשנה) שתוצג ב"קונקטור" שבין ביקורת הדרכונים לדיוטי פרי.
כאשר המגבלה המרכזית היא שאסור לקדוח בקירות..
מערכת כבלים שמתוחה באופן ייחודי ומתבססת על שיטות עבודה בימי קדם שהוצבה גבוה ורחוק מהעין של הנוסע מאפשרת שנה אחרי שנה לתלות ולהציג תערוכות חדשות.
אגב, התערוכות שמוצגות נבחרות ע"י צוות מרשות שדות התעופה, תערוכות שמרחיבות את הידע וחושפות בכל פעם מחדש תחומים חדשים ומרתקים.
בנק לאומי-
הבנקים הבינו שלאמנות במרחב הציבורי יש כוח, הרבה כוח.
במרוצת השנים כל בנק תמך בדרכו שלו באירועי אמנות משמעותיים, בנק הפועלים במכירת עבודות "אמנות ישראלית" בנושאים חברתיים כאלה ואחרים, בנק דיסקונט מחזיק באוסף אמנות מוזאלי עם אוצרת במשרה מלאה והצבת עבודות אמנות במבנה החדש שלהם, שוטטות בסיור אמנות במבנה מכניסה אותך לעולם האמנות האמיתי של האמנות הישראלית.
בנק לאמי שצבר מאות עבודות אמנות, חלקם מקוריות וחלקן הדפסים, עבר לקומפלקס חדש מחוץ לתל אביב, עבודות האמנות שהגיעו בהסניף המרכזי ומסניפים שנסגרו רוכזו באחד המחסנים.
התבקשנו לבנות " סיפור" של אמנות ישראלית בכל קומה וקומה במבנה המרכזי.
אחד מהקשיים המרכזיים היה להבין מה יש ומה אין ביחס לקטלוג הציורים והפסלים שנבנה בבנק במהלך השנים , מה ראוי תליה ומה ראוי תליה ויושבי הקומה/משרד רוצים לראות מדי יום.
אתגר מחשבתי מעניין.
בתום ימים של עבודות הכנה יצאנו לדרך.
במבנה המרכזי, הקיר המרכזי הינו בטון חשוף, החלטנו שבקירות הבטון לא קודחים, משמע בכל קיר ( נקודת החיבור שבין הקיר לתקרה) חוברו מסילות תיקרה שאפשרו באמצעו כבלי פלדה שצבעם דומה לצבע הבטון החשוף לייצר חוויה אומנותית.
חדרי הישיבות ושטחים ציבוריים נוספים קיבלו עבודות שברובן היו הדפסים או של אמנים פחות מוכרים.
אוסף האמנות הגדול של הבנק הצביע על מגמה מאוד תומכת של הבנק באומנים צעירים בתחילת דרכם שחלקם פרצו לצד הדפסים ועבודות שנרכשו ומסגרו כבלאחר יד בכדי לייצר תוכן על קירות הסניפים בבנקים.
מנקודת מבט אישית, זה טוב וזה טוב, עצם העובדה שבוחרים להציב ולהציג אמנות במרחב הציבורי זה ניצחון קטן ולכולם, והרי פוסטרים על מלל שיווקי בקלות יכול לדחוק לפינה על עבודת אמנות.
